היישובים ב"גוּש עֶצְיוֹן" בשנת 1943 באיזור ירושלים. מסביב ליישובים האלה היו כפרים ערביים רבים. במלחמת ה (בשנים 1947 - 1949), סגרו הערבים את כל הדרכים ל"גוש עציון". מצבם של האנשים במקום היה : לא היה להם ונשק, ואי-אפשר היה להגיע אליהם במכוניות.
35 (ל"ה) בחורים ללכת ברגל ל"גוש עציון", כדי להביא עזרה. בינואר 1948 בלילה הם יצאו לדרך, והלכו בהרים, אף אחד מהם לא הגיע. כולם נהרגו.
מה קרה שם? - לפי מה שמספרים הערבים, ה פגשו בדרכם ערבי זקן. הם לא הרגו אותו, כי הוא לא נראה להם מסוכן, והם ריחמו עליו. הזקן הלך לכפר, וסיפר שראה בחורים הולכים בהרים. מיד התחילו אלפי ערביים לצאת מן הכפרים ולרדוף (לרוץ) אחריהם. הבחורים נלחמו, אבל לא היה להם סיכוי: 34 בחורים נהרגו, והאחרון .
כעבור מספר חודשים, בחודש מאי 1948, נכבשו יישובי גוש עציון במלחמה על-ידי הצבא הירדני: 95 גברים . מי שנשאר בחיים נלקח בשבי לירדן.
ביוני 1967, במלחמת "ששת הימים", צה"ל את גוש עציון. ילדי גוש עציון למקום, ובנו שוב את ביתם.